אני אומן, זמר אנדלוסי ממוצא מרוקאי, חזן ומבצע באירועים בעלי גוון דתי. ואומן גדול הוא לעולם לא “רק” אומן: הוא כבר חי בתוך ההקפדה, הדיוק, הפרטים, השליטה ברגש ובביצוע. המשמעת האומנותית הזו היא שהכינה אותי להבין מצוינות — ואז ליישם אותה בעולם העסקים.

מכיוון שהייתי נוכח מאוד בקהילה, ומכיוון שהקשרים שלי נבנו באופן טבעי במעגלי השפעה, הופקדו בידיי בהדרגה תחומי אחריות שחרגו הרבה מעבר לבמה. התבקשתי לארגן אירועים (חתונות, בר/בת מצווה, חגיגות), לנהל מצבים שבהם הכל היה חייב להיות מושלם, דיסקרטי, זורם. הופקדו בידיי גם תחומי אחריות הקשורים לנדל״ן: דירות לניהול, ספקים לתיאום, החלטות לקבל. ובמשך הזמן, לקחתי אחריות גם על כל מה שקשור לאירוח, קונסיירז׳ ולייף סטייל: לקבל פנים, לצפות מראש, לאבטח, להקדים תרופה למכה, לדאוג שהחיים יהיו פשוטים עבור אנשים תובעניים מאוד.

החוויות הללו העניקו לי יכולת מרכזית: יכולת ארגון אמיתית, שחושלה בשטח, במגע עם סטנדרטים גבוהים מאוד — באירועים, באירוח, בקונסיירז׳ ובנדל״ן.

חייתי מספר שנים בארצות הברית, מה שהרחיב את הרשת שלי וחיזק את הלמידה שלי. בהתחלה, הדלתות הללו נפתחו מתוך טוב לב: ראו בי אומן. לאחר מכן היחסים הפכו לעמוקים הרבה יותר: נתנו לי אמון מלא, משימות, החלטות לקבל, לפעמים אפילו ניהול של צוותים שלמים במהלך נסיעותיהם. למדתי עסקים מאנשים שהצליחו — על ידי הטמעת השיטה שלהם, המנטליות שלהם, הסטנדרטים שלהם.

במקביל, המקום שלי בלב הקהילה שם אותי גם במרכז של דילמות אנושיות, לפעמים מתוחות מאוד. שיחקתי לעתים קרובות תפקיד של מגשר: להרגיע, להבין, להחזיר את האמון, למצוא מוצא הוגן ולשמור על הסכם. היכולת הזו הובילה אותי ללמוד ולהבין את הפסיכולוגיה של היחסים, ההחלטות ויחסי הכוחות — עמוד תווך יסודי של מה שהפכתי להיות.